תיחוח

תִּיחוּחַ, תִּח׳m. (תחח, transp. of חת; cmp. תותח, Job 41:21, = תחתח) crushing; עֲפַר ת׳ crushed, loose earth. Ohol. XVIII, 8 ועפר התי׳ (Mish. ed. והעפר, corr. acc., or והעָפָר התָּחוּחַ; Maim. comment. ed. Dehr. עֲפַר תּוֹחָח). Tosef. ib. XVI, 5 ואיזו היא בתולה … רושם ואין עפרה תי׳ ed. Zuck. (Var. ואין עפר תחתיו) virgin soil is that in which there is no imprint, and the earth of which is not ʿăfar tiḥuaḥ; Nidd.8b, v. רְשָׁשִׁין. Bets.8a top עפר תח׳ (Tosaf. תיח׳). Sabb.39a. Ber.40a (Ms. F. תוחח, v. supra). Y.B. Bath.II, beg.13b מפני שעושין עפר תח׳וכ׳ because they (the rocks or boulders near a wall) make the ground around them loose, and affect the earth of the wall; Bab. ib. 19b שמחלידין … ומעלין עפר תי׳ they (the roots of trees near a wall) undermine the ground, and generate loose earth; a. e.